ביסוס תאורטי אקדמי

1.  המאמר "עמדותיהם של סטודנטים ומרצים על השתלבותם של סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה בהשכלה הגבוהה בישראל" (פונומריובה ואחרים) עוסק בשילוב סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה (HFA) באקדמיה הישראלית. המחקר נערך באוניברסיטת אריאל בשיטה משולבת – כמותית ואיכותנית – ועסק בעמדות של מרצים, סטודנטים כלליים, סטודנטים-חונכים וסטודנטים עם HFA כלפי נושא ההשתלבות. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהשתלבותם של סטודנטים עם HFA יכולה להצליח כאשר יש מודעות למהות הלקות, הן מצד המרצים והן מצד הסטודנטים. גורמים מרכזיים התורמים להצלחה כוללים תמיכה מוסדית, אקלים חברתי-לימודי סובלני ושיטות הוראה מותאמות. סטודנטים-חונכים נמצאו כרגישים ומודעים במיוחד לנושא, בעוד שסטודנטים עם HFA וסטודנטים כלליים העריכו באופן נמוך יותר את מידת המעורבות של המרצים ואת התמיכה המוסדית. כמו כן, נמצא פער בין תפיסת המרצים לבין תפיסת הסטודנטים בנוגע לאווירה באקדמיה ולרמת ההיענות לצרכים. מרצים נטו פחות ליזום פיתוח של שיטות הוראה מותאמות, אך תמיכה מוסדית וניסיון קודם בהוראה מותאמת נמצאו כבעלי השפעה חיובית על נכונותם לכך. בסופו של דבר, המחקר מדגיש את הצורך בגישה הוליסטית לשילוב, הכוללת התייחסות להיבטים מוסדיים, אקדמיים, חברתיים ואישיים גם יחד.

2.  המאמר "תפיסתן של עובדות סגל מנהלי את הסטודנטים עם מוגבלות הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה – הבדלים תרבותיים" (שרגא רויטמן) הוא מחקר חלוצי שבוחן את עמדותיהן של עובדות סגל מנהלי במוסדות אקדמיים בישראל כלפי סטודנטים עם מוגבלות, תוך התמקדות בהקשר התרבותי-חברתי של המרואיינות. המחקר התבסס על ראיונות חצי-מובנים עם עשר עובדות משלוש קבוצות תרבות עיקריות: יהודית-חילונית, יהודית-דתית וערבית-מוסלמית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהתפיסות הדומיננטיות הן תפיסת החסד והתפיסה הרפואית – מודלים מסורתיים הממקדים את המוגבלות כבעיה אישית, ולא כתוצאה של חסמים חברתיים. עם זאת, כל אחת מהעובדות עיבדה את עמדתה באופן שונה, בהתאם לרקע התרבותי שלה. המרואיינות החילוניות נטו להדגיש הצלחה אישית ואתוס של התגברות, לעיתים תוך אידיאליזציה של הסטודנט אך גם בהשלכת אחריות אישית על כישלונות. המרואיינות הדתיות הציגו עמדה של חמלה ורצון להגן, לצד תחושת שליחות מוסרית. המרואיינות הערביות-מוסלמיות התייחסו למוגבלות כאל ייעוד אלוהי, תוך דגש על פעילות אקטיבית מצד האדם והקשרי סולידריות משפחתית. המאמר מדגיש כי הדרכות לעובדי הסגל צריכות להיות מותאמות תרבותית ולהתייחס באופן ביקורתי להבניות תרבותיות מושרשות, כדי לעודד שינוי תפיסתי עמוק ולא רק להקנות מידע כללי.

3.  המאמר "נגישות השירות בהשכלה גבוהה – מהלכה למעשה" (טבקמן) עוסק בסוגיית הנגישות במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, תוך התייחסות לרקע החוקתי והחברתי שהוביל להתפתחות ההכרה בזכויות אנשים עם מוגבלות, בארץ ובעולם. המאמר סוקר את האתגרים ביישום בפועל של נגישות שירותים אקדמיים ומנהליים, ומציג מקרה בוחן של מודל יישומי שנבנה ביחידת הנגישות באוניברסיטה העברית. למרות התקדמות בתחום החקיקה, ממצאי המאמר מצביעים על כך שסטודנטים עם מוגבלות עדיין נתקלים בחסמים משמעותיים – פיזיים, אקדמיים, חברתיים ועמדתיים. חסמים אלה נובעים בין היתר מתפיסות שגויות ועמדות שליליות של סגל אקדמי ומנהלי, כמו גם מחוסר במיומנויות וכלים לסיוע מותאם. המאמר מדגיש את החשיבות של שינוי תפיסתי עמוק בקרב מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובמיוחד בקרב אנשי הסגל, כדי לאפשר שילוב שוויוני של סטודנטים עם מוגבלות. אתגר מרכזי המובא במאמר הוא המתח שבין דרישות הנגישות לבין ערכים מבניים בתרבות האקדמית, כגון חופש אקדמי ואוטונומיה מקצועית. מודל העבודה המוצע כולל שלושה מעגלים: שיתוף פעולה בין היחידות השונות באוניברסיטה, שיתוף עם הסגל האקדמי והמנהלי, וקשר מתמשך עם גורמי תמיכה חיצוניים בקהילה. הצלחתו של המודל תלויה ביכולתו ליצור סביבה אוניברסיטאית שוויונית, רגישה למוגבלות, ומותאמת לצרכים מגוונים.

איך ניתן להיעזר במדיה בכדי להתמודד עם התופעה:

בהתבסס על התובנות מהמקורות, עולה צורך בולט בהגברת מודעות וידע, שינוי עמדות (הנע בין חסד/רחמים לתפיסת זכויות וקבלת השונה), שיפור האקלים הלימודי-חברתי, ותמיכה מותאמת לסטודנטים ולצוות. המדיה, על כוחה להגיע לקהלים רחבים וליצור אינטראקציה, יכולה לשמש כלי רב עוצמה להשגת מטרות אלו:

1.

פיתוח פלטפורמת ידע אינטראקטיבית מקוונת: ניתן לבנות אתר או פורטל מרכזי שישמש כמרכז ידע נגיש ומעודכן. הפלטפורמה תכלול מידע על סוגי מוגבלויות שונות (תוך הסבר על HFA ומאפייניו הרלוונטיים להשכלה גבוהה, כפי שהודגש במקור 1), מידע על זכויות סטודנטים עם מוגבלות (בהתאם לחוקי השוויון והנגישות, כפי שפורט במקור 3), ומידע על שירותי התמיכה והנגישות הניתנים במוסד האקדמי (כפי שתואר במקור 3). חלקים אינטראקטיביים יכולים לכלול שאלות נפוצות, סרטוני אנימציה קצרים הממחישים מצבים שונים (למשל, קושי בהתמודדות עם שינויים בשגרה או רגישות לגירויים, כפי שצוין במקור 1), וסימולציות מקוונות שיסייעו למרצים ולאנשי מנהלה להבין טוב יותר את האתגרים (בהתאם לצורך בהדרכה וכלים, כפי שמוזכר במקור 1 ומקור 3).

2.

קמפיינים מדיה חברתיים מותאמים תרבותית: לאור ממצאי מקור 2 על הבדלים תרבותיים בתפיסות עמדות כלפי מוגבלות, ניתן ליצור קמפיינים ברשתות חברתיות (פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק) שיפנו לקהלים שונים במוסד (סטודנטים, מרצים, סגל מנהלי) תוך התייחסות להבניות התרבותיות. לדוגמה, סדרת פוסטים או סרטונים קצרים שיציגו סיפורי הצלחה של סטודנטים עם מוגבלות, תוך הדגשת מושגים כמו "הזדמנות שווה" ו"זכויות" (הקשר יהודי-חילוני), "ערבות הדדית" ו"חסד" (הקשר יהודי-דתי, תוך הגדרת חסד מחדש כתמיכה למימוש עצמי), או "התמודדות והגשמת ייעוד" (הקשר ערבי-מוסלמי). קמפיינים אלו יעשו שימוש בכוח המדיה להפצת מסרים חיוביים, שבירת סטיגמות (כפי שהודגש במקור 3) ויצירת שיח סובלני (כפי שהודגש במקור 1).

3.

אפליקציה או פורום מקוון לבניית קהילה ותמיכה עמיתית: כדי להתמודד עם קשיים חברתיים ותחושת בדידות (המודגשים במקור 1) ולקדם אינטגרציה חברתית (חשובה לפי מקור 1 ומקור 3), ניתן לפתח אפליקציה או פורום מקוון ייעודי. הפלטפורמה תאפשר לסטודנטים עם מוגבלות להתחבר זה לזה, לשתף חוויות, לקבל תמיכה אמיתית ולמצוא קבוצות עניין. בנוסף, האפליקציה יכולה לסייע ביצירת קשר בין סטודנטים עם HFA לבין סטודנטים-חונכים (שתפקידם המרכזי כגורמי תמיכה הוכח במקור 1). הפורום יכול לשמש גם כלי לצוות האוניברסיטה (מרצים, סגל מנהלי, חונכים) לקבל משוב מהשטח ולזהות צרכים עולים.

4.

הדרכות מקוונות אינטראקטיביות לסגל: לאור הצורך בהכשרת סגל אקדמי ומנהלי (המוזכר במקור 1 ומקור 3) והדרישה של החונכים לשיטות הוראה מתקדמות ותמיכה (מקור 1), ניתן ליצור מודולי הדרכה מקוונים. הדרכות אלו, תוך שימוש בפורמטים מגוונים (וידאו, מצגות אינטראקטיביות, פורומים לדיון), ילמדו את הסגל על תסמונת HFA, שיטות הוראה מותאמות (כלי הוראה חשובים לפי מקור 1), ואסטרטגיות ליצירת אקלים כיתה סובלני ותומך (כפי שמודגש במקור 1). המודולים יכולים לשלב "מקרי מבחן" אינטראקטיביים שיבקשו מהמשתתפים להגיב למצבים שונים, ובכך לעודד רפלקציה ושינוי עמדות (רפלקציה חשובה לפי מקור 2). הדרכות אלו יאפשרו לסגל לרכוש כלים וידע בזמנם החופשי ויהוו דרך יעילה להגיע למספר רב של אנשים.

באמצעות שילוב מושכל של כלים אלו, המדיה יכולה להוות גשר משמעותי לשיפור ההבנה ההדדית, קידום תרבות של קבלה ושילוב, ומתן תמיכה אפקטיבית לכלל חברי הקהילה האקדמית, ובפרט לסטודנטים עם מוגבלויות.

ביבליוגרפיה: 

פונומריובה, אלונה, דוידוביץ, ניצה, גנדל-גוטרמן, חנה, חן, סביון, דהאן, ליאוני, שפירא, יאיר, Shapira, Davidovich, & Давидович. (2020). עמדותיהם של סטודנטים ומרצים על השתלבותם של סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה בהשכלה הגבוהה בישראל. סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה, 29, 2 (קיץ 2020), עמ' 393-425.

שרגא-רויטמן, יעל. (2021). תפיסתן של עובדות סגל מנהלי את הסטודנטים עם מוגבלות הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה – הבדלים תרבותיים. קשת: כתב עת למדעי הרוח והחברה, 3 (שבט תשפ"א, ינואר 2021), עמ' 27-45.

טבקמן, מיכל. (2008). נגישות השירות בהשכלה גבוהה - מהלכה למעשה. עניין של גישה, 8 (דצמבר 2008), עמ' 35-41.