על התוכנית להיות סטודנט

תוכנית “להיות סטודנט” באקדמית אונו היא תוכנית חדשנית שנוצרה כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלויות ומגבלות שונות לחוות את החוויה האקדמית באופן מלא ומשמעותי. התוכנית מציעה מעטפת תמיכה ייחודית המאפשרת לסטודנטים להשתלב בקורסים אקדמיים רגילים תוך קבלת התאמות והדרכה אישית בהתאם לצרכיהם הייחודיים.

אחת ממובילות הפרויקט היתה פרופ' שירה ילון חיימוביץ', שראתה בכך הזדמנות ליצור שינוי חברתי אמיתי - לפרוץ את הגבולות המסורתיים של החינוך הגבוה ולאפשר לכל אדם, ללא קשר למגבלותיו, לממש את הפוטנציאל האקדמי שלו.

איך הגעתי לתוכנית

אני זוכרת שתמיד היה לי חלום ללמוד כמו כולם. רציתי ללמוד באקדמיה ולסיים לימודים ולהוכיח לעצמי שאני חכמה. כאדם על הרצף האוטיסטי, הדרך לאקדמיה לא הייתה פשוטה עבורי, אבל החלום לעולם לא נעלם.

אמא בדקה עבורי מסגרות לימודיות באקדמיה שמשלבות אנשים מיוחדים בלימודים.

היא ראתה שבאונו יש תכנית לימודים שיכולה להתאים.

שמעתי על התוכנית גם דרך פרופ' שירה ילון. 

את שירה הכרתי במחאות נגד הממשלה והיא סיפרה לנו על התוכנית שנותנת הזדמנות לאנשים עם מגבלה לטעום את האקדמיה עם מעטפת תמיכה. פנינו לרכזת התוכנית והמתנתי כשנה עד שהתפנה מקום וזומנתי לראיון אישי.

איך התוכנית עובדת - פלוסים ומינוסים

הפלוסים:

הכלה אמיתית: התוכנית מאפשרת לנו להיות חלק מהסביבה האקדמית הרגילה, ללמוד עם סטודנטים רגילים ולחוות את החוויה האקדמית במלואה. אני חלק מקבוצה, ואני לא לבד.

תמיכה אישית: כל סטודנט מקבל ליווי והתאמות אישיות בהתאם לצרכיו - בין אם זה בכתיבה (כמו שאני מקבלת סיוע בהקלדה), בהבנת החומר או בהתמודדות עם אתגרים אחרים וזה מקל עלי מאוד.

פיתוח עצמי: התוכנית מאפשרת לנו להוכיח לעצמינו ולסביבה שאנחנו מסוגלים להצליח ברמה אקדמית, מה שמחזק את הביטחון העצמי והתדמית העצמית. אני נחשפת לתכנים אקדמיים אמיתיים, בדיוק כמו שחלמתי.

אני מרגישה שמאמינים בי ושיש לי מקום.

המינוסים:

מעט מקומות: התוכנית מוגבלת במספר המקומות, מה שאומר שיש רשימת המתנה ארוכה של אנשים שמחכים להזדמנות ומסתיימת כעבור שנתיים, אין אפשרות להמשיך עוד.

אתגרים לוגיסטיים: לפעמים קשה לתאם בין הצרכים הייחודיים שלנו לבין הדרישות האקדמיות הסטנדרטיות. 

לא תמיד פשוט להשתלב בשיח האקדמי, במיוחד כשאני מתקשרת בהקלדה בסיוע.

עומס רגשי: להיות “שונה” בסביבה אקדמית יכול להיות מאתגר רגשית, גם אם הסביבה תומכת.

לפעמים התהליך איטי מאוד – ההמתנה למקום לקחה זמן.

חלק מהסטודנטים לא מכירים את התוכנית, ויש צורך בהסברה מתמשכת.